ב 2017 הסתיים מחקר ICSEM שסקר מודלים שונים של עסקים חברתיים בישראל. אחד מהמודלים התייחס לפעילות של מיזמים חברתיים - עסקיים ברשויות מקומיות. ממצאי המחקר פורסמו בספר "הכלכלה החברתית החדשה"*. במאמר זה אציג את הנקודות המרכזיות המתייחסות לנושא זה.
מיזמים עסקיים-חברתיים בבעלות ציבורית פועלים כישות ארגונית עצמאית, אך שייכים משפטית וניהולית לארגונים ציבוריים. הארגונים הציבוריים כוללים רשויות ממשלתיות, עיריות, מועצות וחברות לפיתוח כלכלי של ערים ויישובים. דוגמאות למיזמים מסוג זה יכולות להיות שירותי גינון, שלטי חוצות ובית קפה המופעלים על ידי בני נוער בסיכון. דוגמא אחרת היא חווה חקלאית שהוקמה ע"י עירייה לקידום ריאה ירוקה באזור אורבני וזאת תוך כדי יצירת הכנסה ע"י השכרת מקום והפעלת פעילות חינוכית בנושאי טבע לארגונים, קבוצות, בתי ספר ומשפחות.
בשונה ממיזמים עסקיים-חברתיים אחרים מדובר על יזמות הנובעת מתוך ארגון ציבורי. יזמות חברתית מתרחשת כאשר אנשי מפתח מנוסים בארגון משתפים פעולה ומזהים פתרונות חדשים אשר יוצרים מערך היברידי. הרבה פעמים החידוש מגיע דווקא מאותם שחקנים הנמצאים שנים רבות בזירה חברתית ולאו דווקא משחקנים חדשים, ולכן זו תהיה יזמות פנים ארגונית. יזמים אלו הפועלים מתוך תאגידים ציבוריים מנצלים את הכלים הכלכליים העומדים לרשותה ומנתבים אותם לכיוון של פיתוח תוכניות חברתיות - סביבתיות חדשניות.
מיזמים עסקיים-חברתיים אלו הנם בבעלות ציבורית עקיפה, ובדרך כלל יהיו שייכים לחברות בת של התאגיד העירוני או של המשרד הממשלתי ולא תהיה להם ישות משפטית עצמאית. מתוקף שייכותם לתאגיד, חלים עליהם החוקים הקיימים על התאגיד, ובהם האפשרות לקבל תרומות או השקעות לצד ניכוי מס. כמו כן אין חבות מעסיק-מועסק בין העירייה למועסקים בעסק חברתי וההעסקה פשוטה יותר, לדוגמא של נוער בסיכון. יתכן ומיזמים אלו מצביעים על שלב או סוג נוסף של הפרטת שירותי רווחה.
למיזמים אלו יש יתרון תחרותי והם יכולים למכור שירותים או טובין במחיר נמוך ממחיר השוק, וזאת בזכות כמה יתרונות העומדים לרשותם. לדוגמא, במקרים שבהם המיזמים הם בבעלות חברה לפיתוח כלכלי, הם אינם מחויבים במע"מ ואף יכולים לקבל סבסוד מטעם העירייה או החברה לפיתוח. כמו כן, אם לעירייה יש רצון לקדם את המיזם, היא יכולה לסייע לו בדרכים עקיפות, כגון מתן עדיפות במכרזים, סבסוד עלויות של עובדת סוציאלית או עלויות השכרה וסיוע בהחזקת מבנים ללא עלות למיזם. כמו כן במחקר עלה שכאשר המיזמים היו רווחיים, המשאבים הופנו למיזמים מקבילים או לארגון אם לשם מימוש מטרות חברתיות. וכאשר המיזמים היו גרעוניים, המיזם המשיך להתקיים כי נתן מענה לבעיה חברתית שרשות רצתה לטפל בה. כך לדוגמא במיזם הגינון, העובדה שנערים עובדים בגינון העיר תורמת לכך שהם יימנעו מלפגוע בגינות וברכוש העיר.
לסיכום, בעידן שבו גם רשויות מקומיות מחפשות משאבים ורעיונות חדשים לפתרון בעיות חברתיות, העולם של יזמות חברתית - עסקית מציע מרחב חדש של אפשרויות והזדמנויות.
להרחבה:
בספר "הכלכלה החברתית החדשה", של גדרון, ב., מוניקנדם-גבעון, י., אבו, ע., & קפלן, א., 2018.
