

כשאתם אומרים כלכלת אימפקט, למה אתם מתכוונים?
כמי שחוקרת את התחום אני מזהה שיש הרבה בלבול כשמדברים על אימפקט. ואולי זה לא פלא כיוון שמדובר על תופעה חברתית - כלכלית חדשה שמתהווה לנגד ענייננו ולכן גם עדיין מאד דינאמית ומתפתחת מבחינת שפה והגדרות. בפוסט זה אנסה לעשות סדר. ובשלב ראשון נתחיל מקצת מושגים ורקע לגבי איך התגלגלנו לנקודת זמן זו.
הרעיון המרכזי בכלכלת אימפקט הוא להכניס באופן מודע ומכוון לתוך המסגרות הכלכליות היבטים ושיקולים חברתיים ו/או סביבתיים, הבאים לידי ביטוי בשלבים שונים: בתהליך הפיתוח, הייצור, העסקת כוח אדם, השיווק, ההפצה והצריכה של המוצר או השירות.
מה גרם להתפתחותה של כלכלת אימפקט?
משבר האשראי העולמי ב-2008 טלטל מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות טלטלה עזה, שלא הייתה כמוהָ מאז השפל הגדול שהחל ב-1929. באותה עת, בחוגים שונים התקיים ביתר שאת שיח ביקורתי כלפי הגישה הקפיטליסטית מתוך הבנה שהגיע זמן לבחון ולהגדיר מחדש את הקשר בין כלכלה לחברה. בארץ שיח ביקורתי זה הועצם עוד יותר בתקופת המחאה החברתית של קיץ 2011.
עוגן משמעותי לצמיחתה של הכלכלה החברתית החדשה הוא ביקורת מתמשכת על דגם הכלכלה הנאו-ליברלית ועל תוצריה. דגם זה מקדש את עקרון השוק החופשי והיד הנעלמה מבית מדרשו של אדם סמית. את התפיסה הזו פיתח מילטון פרידמן כאשר הניח כי עקרון הביקוש וההיצע יוצר תנאים להתנהלות שוק (וחברה) הוגנים ומיטביים. בהתאם לכך נדרשה המדינה לצמצם את מעורבותה הן בכלכלה והן בחברה. על פי גישה זו, ההיגיון והדחף של השוק למקסם רווחים צפוי לאפשר תנאים שווים לכולם, להגדיל את עוגת המשאבים הכללית ולגרום לטפטוף (trickling down) של עושר ושל רווחה לכל חלקי האוכלוסייה.
בפועל, תהליכי ההפרטה המסיבית של נכסים ציבוריים לצד תהליכי הגלובליזציה המואצת הביאו את העולם בעשור השני של המאה ה 21 למצב עגום - עושר עצום נצבר בידי בודדים, אי שוויון הולך וגדל, העמקת העוני, הגברת ניכור חברתי, פגיעה במערכות אקולוגיות ופיתוח יחסי הון-שלטון שאינם עולים בקנה אחד עם אינטרסים ציבוריים.
כלכלת אימפקט שואפת להיות אלטרנטיבה כלכלית צודקת והוגנת יותר לדגם כלכלי נאו-ליברלי ולהתמודד טוב יותר עם תופעות כגון: הדרה של קבוצות חברתיות שההזדמנויות העומדות בפניהן מוגבלות; העסקה בתנאים פוגעניים ונצלניים; צריכה בלתי מבוקרת וניצול משאבי סביבה ללא התחשבות בשיקולי קיימות, בהתחדשות סביבתית ובצורכי הדורות הבאים.
כלכלת אימפקט, הכלכלה החברתית החדשה
בספרם "הכלכלה החברתית החדשה" כותבים פרופ' בני גדרון ושותפיו כי בשנים האחרונות בכל העולם מתפתחת מגמה הפוכה המנסה להחזיר לתהליכים כלכליים תבנית אנושית המתחשבת בצרכים הבסיסיים של רוב בני האדם. מגמה עולמית זו, שצברה תאוצה בעקבות המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, מבוססת על מאות אלפי אנשים אופטימיים המקימים ומפעילים מיזמים מגוונים המביאים לידי ביטוי תפיסות אלו.
עשייה זו הולכת בכיוונים הפוכים מהזרם הקפיטליסטי הדומיננטי וניתן לקרוא לה "הכלכלה החברתית החדשה" או כלכלת אימפקט. הכוונה היא לארגונים ומבנים פיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ומתודולוגיות עסקיות כדי לתרום לחברה וסביבה. וזאת בין היתר מתוך הבנה שלא ניתן לפתור את הבעיות החברתיות והסביבתיות הגדולות העומדות לפתחנו רק בעזרת משאבים ציבוריים ופילנתרופיים. לאור זאת, לרוב יזמות אימפקט כוללת שלושה אלמנטים:
- התכווננות לפתרון בעיה חברתית (או סביבתית) מובהקת
- מודל עסקי בר קיימא
- מדידה קפדנית של האימפקט החברתי ושל התשואה הכלכלית
יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מהווים מצפן מוסכם ואסטרטגי המסייע לקידום התפיסה של פתרון בעיות על ידי כלכלת אימפקט. ב-2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור הSDGs מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

כלכלת אימפקט בישראל
גם בישראל התפיסה של יזמות וכלכלת אימפקט הולכת ומתרחבת וזאת בזכות מספר שחקנים מרכזיים.
קרן רוטשילד פועלת לקידום יצירת אקוסיסטם תומך לפיתוח גישה זו בישראל. בין היתר יצרו בקרן פודקאסט מעולה "דאבל אימפקט" בהנחייתה המצוינת של אלינה שקולניקוב. הפודקאסט מאפשר להכיר מקרוב את המושגים ואת השחקנים המרכזיים הפועלים בתחום זה.
קהילת SDG ישראל מנגישה בעברית מידע לגבי אופן מדידה של יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא וממפה מיזמים המקדמים יעדים אלו.
Social Finance Israel פועלת לקידום נושאים של כלכלת אימפקט עם דגש על יצירת אג"ח חברתי וקידום השקעות אימפקט.
הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט פועל להעלאת מודעות, קידום מדיניות, הגדלת היצע הכסף וביקוש הכסף, ויצירת כלי אימפקט (כלי מדידה וכלים פיננסים).
כלכלת אימפקט תופסת תאוצה בארץ ובעולם, ומושכת אליה כסף רב של משקיעי אימפקט. בינואר 2021 פורסם בדה מרקר כי סך ההשקעות אימפקט בעולם קפץ מ- 35 מיליארדי דולרים ב- 2015 ל-715 מיליארדי דולרים ב 2019, והמגמה ממשיכה להתחזק. בעיניי זו מגמה מצוינת כי מרחיבה את עוגת המשאבים (אנושיים ופיננסיים) העומדים לטובת פתרון בעיות חברתיות וסביבתיות, וזאת מתוך מכוונות ליצירת מודלים ברי קיימא ואימפקט מדיד.
להרחבה בנושא:
ספר "הכלכלה החברתית החדשה", של גדרון, ב., מוניקנדם-גבעון, י., אבו, ע., & קפלן, א., 2018
Book “Impact: Reshaping capitalism to drive real change”, by Sir Ronald Cohen, 2020
*בתמונה רואים את ירון נוידרפר - מנכ"ל SFI בכנס "חדשנות שמייצרת אימפקט" מיוני 2022. צילמתי כי אהבתי במיוחד את הכיתוב שמחבר בין מהפכה לאהבה.

