"קרן שתמכה בתוכנית שלנו במשך שנים מסיימת את תמיכתה. לצערי אנו נאלצים לסגור את התוכנית אחרי חמישה מחזורים, וזאת על אף האפקטיבית הגבוהה שהוצגה בהערכה חיצונית שביצענו" אמרה לי בצער מנהלת עמותה שליוויתי בתהליך פיתוח מיזמים חברתיים-עסקיים.
למעשה זוהי כרוניקה מוכרת ועצובה של המגזר השלישי המסתמך על תרומות. הארגון מזהה בעיה חברתית או צורך, מפתח מודל התערבות שמתורגם לפרויקט, מגייס מענק מקרן זו או אחרת, ומפעיל את התוכנית הכי טוב שהוא יכול, כי הון אנושי לא חסר בעמותות. אך גם כשנעשית עבודה מצוינת שמביאה ערך למוטבים, בסוף הפרויקט נסגר. ולא כי הבעיה נפתרה או שהצורך כבר לא קיים, אלא שהתקציב שהקרן הקצתה לפרויקט במשך חמש השנים האחרונות, הסתיים. וזהו זה. הקרן מעוניינת להקצות משאבים לתחום או פרויקטים אחרים. כאב לב. כל כך הרבה השקעה וידע מקצועי יורדים לטמיון, שלא לדבר על האימפקט החברתי שנקטע באיבו.
לא רק השקעה בתכנית אלא גם במנגנונים עסקיים
בואו נדמיין תסריט אחר.
אם בדוגמה שלעיל, הקרן הייתה מייעדת חלק מהמשאבים שהשקיעה בפיתוח והפעלת התוכנית, לפיתוח מנגנונים עסקיים, ובכך הייתה מחזקת את הקיימות הפיננסית של התוכנית. האם זה לא היה עושה חסד גדול יותר לסוגיה החברתית שהקרן והארגון מקדמים?
במחקר על מנבאי שרידות (Sustainability) של תוכניות חברתיות מצאו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פרופ' ריקי סויה ופרופ' שמעון שפירו, שבהקשר הפיננסי גיוון במקורות ההכנסה והתנהלות הקרן המממנת המרכזית מהווים את אחד המנבאים המרכזיים בשרידות התוכניות. במחקר שסרק 197 תוכניות חברתיות מצאו החוקרים כי ככל שהמחויבות והמעורבות של הקרן המרכזית למען חיזוק היציבות והקיימות הפיננסית של התוכנית גבוהה יותר, כך גבוהים יותר סיכויי השרידות של התוכניות. קרנות יכולות לתמוך בסיכוי השרידות של התוכנית בכל מיני צורות, כגון: יצירת חיבורים לתוכניות ולקרנות אחרות, השקעה בבניית היכולות של מובילי התוכנית או התניה של תרומה בגיוס תורמים נוספים.
בהתאם לכך דרך נוספת של קרנות לתמוך באיתנות פיננסית של ארגונים חברתיים היא באמצעות יעוד חלק מהמשאבים של המענק לתהליכים של פיתוח עסקי, לקידום פעילות של שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית. עידוד ארגונים לנקוט בגישה יזמית לזיהוי הזדמנויות פיננסיות תאפשר לתרגם נכסים ארגוניים למוצרים בעלי ערך עבור בעלי עניין מגוונים.
הניסיון שלי מלמד שכדי להצליח לייצר מקורות הכנסה מפעילות עסקית, מנהלי ארגונים צריכים להיות מחויבים ומגויסים לנושא. רצוי לייעד לכך משאבים ארגוניים (פיננסיים, אנושיים וגם קשב ניהולי) ולהגדיר רפרנט או אחראי לתחום של פיתוח עסקי בארגון. כמו כן, אם רוצים לפתח אסטרטגיה ארגונית זו חשוב שבארגון יהיו אנשים שיודעים, רוצים ומכוונים לכך. ואם הארגון ימשיך להשקיע רק במקורות פילנתרופיים, ולא יקצה משאבים לפיתוח מקורות מימון עצמאיים, סיכוי קטן מאוד שיצמחו פרויקטים מניבי הכנסה יש מאין.
בדרך כלל פיתוח מיזמים מניבי הכנסה לוקח זמן, עד שרואים תוצאות פיננסיות. ודווקא בשלב ה-SID, הכסף הראשון לטובת העסקת פונקציה מקצועית לקידום הנושא יכול להגיע מקרנות פילנתרופיות, מה שיכול להיות קריטי ביצירה של מנגנונים עסקיים, וביסוס תשתיות ארגוניות תומכות וזאת מתוך חשיבה ארוכת טווח.
המחקר והשטח מלמדים כי קיימים מודלים ארגוניים שונים לקידום שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית. ניתן לקרוא על כך בפוסט איך נראית יזמות חברתית - עסקית בעמותות?. כמו כן ברור שלא בכל ארגון ניתן לייצר פעילות מניבת הכנסה. יחד עם זאת, לרוב, בארגונים ובקרנות החסם המרכזי הוא בתפיסה של חשיבה פילנתרופית במקום חשיבה יזמית ממוקדת שוק, תוך כדי זיהוי הזדמנויות, צרכים לא ממומשים ויצירת ערך עבור מוטבים, ארגונים או מוסדות ממשלתיים.
דוגמא טובה לחשיבה יזמית ממוקדת זיהוי הזדמנויות היא של "חברותא" – ארגון שמקדם את זכויותיהם ורווחתם של להט"בים דתיים. נתנאל שלר, מנכ"ל הארגון שליוויתי בעבר כיועצת ארגונית כתב לי לאחרונה מכתב בו בין היתר תיאר, באיזה אופן התפיסה והפרקטיקה של שורת רווח כפולה סייעו לו לחזק את האיתנות הפיננסית של הארגון ולהגדיל את השפעתו:
"...לעמותה נכנסתי כשהמחזור השנתי עומד על 200,000 ש"ח בלבד ובשבוע הבא אסגור את שנת 2022 עם מחזור שנתי של 1,540,000 ש"ח כאשר ההכנסה מפעילות היא פי שתיים מההכנסה מהתרומות.
במהלך השנה וחצי האחרונות בניתי מספר כלים וטכניקות כדי ליצור מפעילות העמותה מנוע לצמיחה ויצירת רווחים שמקדמים את הפעילות ומגדילים יחד עם זאת את הקהילה. חלק מהכלים הם: יצירת שירותים לרשויות, שירותים ללהט"בים דתיים, הפקת אירועים לרשויות במסגרת הקול קורא של המשרד לשוויון חברתי, יצירת קהילות מקומיות שמקדמות פעילות עם דמי השתתפות, יצירת פעילויות ואירועים אקסלוסיביים, ליין מסיבות ועוד....
דרך הכספים האלה הגדלנו את הפעילויות של הקבוצות החברתיות שלנו שיצרו מנוף להגדלת הקהילה שבאמצעותן גם השגנו כספי תמיכות עזר עירוניות למלכ"רים. הכפלנו פי 7 את המחזור הכספי שלנו בתוך שנה וחצי בזכות הכנסת רווח כפול דבר שגם גרם למשרדים ממשלתיים להתחיל להתרשם ולבנות איתנו פרויקטים משותפים גדולים.
אז רציתי להגיד לך תודה רבה. הכלים שנתת לי בהחלט סייעו לי לקחת החלטות נכונות לטווח הרחוק ולראות את התוצאות רק שנה וחצי מאוחר יותר".
שינוי פרדיגמה ביחס לאופן שבו מפתחים תוכניות ויוצרים מודלים פיננסיים ברי קיימא צריכה להיות גם אצל מנהלי ארגונים אך גם בקרנות פילנתרופיות. כפי שהשטח והמחקר מעידים הגופים המממנים מהווים גורם משמעותי ומשפיע, ויכולים לתמוך ביצירת מנגנונים ראשוניים לפיתוח ערוצים מניבי הכנסה. אסטרטגיה זו תסייע לארגונים לגוון במקורות ההכנסה ופעילויות שלהם, להיות יותר יזמיים וחדשניים ולהגדיל את האימפקט הרצוי.
* קרדיט לתמונה: דוברות חברותא
להרחבה:
עולם האימפקט מעניין אותך?
